החלטה בתיק ת"א 50873-05-12

1.         בפני בקשת צד ג' לסילוק על הסף של הודעת צד ג' שהוגשה כנגדה, ע"י הנתבע.

המדובר בתביעה בגין ליקויים בעבודות שיפוץ שביצע הנתבע בבית התובעים. לטענת הנתבע, צד ג' שימשה כמפקחת וזאת מכח סעיף 2(ג) להסכם העבודה שנכרת בינו לבין התובעים. הנתבע טען כי צד ג' היא שהתקשרה עמו ושכרה אותו לעבודה בשם התובעים וכי עבד בהתאם להוראותיה.

הנתבע טען כי באחריות צד ג' היה לפקח ולבדוק את סוג החומרים ו/או העבודה שביצע ולהורות במידת הצורך על תיקון העבודה. אולם, צד ג' אישרה את העבודה. לאור האמור, טען הנתבע כי ככל שיחויב כלפי תובעים, יהיה על צד ג' לשאת בחבות הנ"ל.

2.         לטענת צד ג', ע"פ ההסכם שנחתם בינה לבין התובעים, הוזמנו ממנה שירותי עיצוב פנים בלבד והיא לא שימשה כמפקחת בניה מטעם התובעים. בעניין זה הפנתה צד ג' לרישא להסכם שנכרת בינה לבין התובעים, שם הוצהר במפורש כי תכניותיה הינן לעיצוב פנים בלבד. צד ג' טענה כי היא אינה אדריכלית וכי אין לה כישורים בתחום  ולכן לא יכלה לשמש כמפקחת. הנתבעת הוסיפה כי ההסכם שנכרת בין הנתבע לתובעים, אשר היא אינה צד לו, אינו יכול לחייבה, הגם שההתחייבות באותו הסכם הינה לאדריכלית שתפקח, בעוד היא כלל אינה אדריכלית.

עוד טענה צד ג', כי סיימה את עבודתה אצל התובעים 3 חודשים בלבד לאחר חתימת הסכם העיצוב ועוד בטרם הושלמו עבודות השיפוץ.

צד ג' טענה, כי לא חלות העילות ע"פ סעיף 216 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד (להלן: "התקנות"), המאפשרות הגשת הודעת צד ג' כנגדה. בתשובתה לתגובת הנתבע הוסיפה  צד ג' כי לא מתקיימות הנסיבות להקמת עילה למשלוח ההודעה ע"פ תקנה 216(3) לתקנות, הגם בכל מקרה הנתבע הסתמך בהודעתו על תקנה 216(2) לתקנות.

עוד הוסיפה צד ג', כי ההודעה על הליקויים התקבלה עוד במסגרת שנת הבדק ולפיכך, ממילא האחריות לביצוע התיקונים חלה על הנתבע.

3.         הנתבע התנגד לבקשה וטען כי צד ג' היא ששכרה את שירותיו בשם התובעים ושימשה כמפקחת על העבודה בהתאם לסעיף 2(ג) להסכם שנכרת בינו לבין התובעים. לטענת הנתבע, לכל אורך תקופת עבודתו בבית התובעים, צד ג' היא שפיקחה על טיב העבודה, החומרים, האביזרים וכיו"ב. הנתבע טען כי לא יתכן שהתובע, שהינו עו"ד, ערך את ההסכם וקשר את צד ג' כמפקחת בלי ידיעתה והסכמתה.

עוד הוסיף הנתבע, כי ע"פ הסכם העבודה, על צד ג' היה להוציא לצדדים דו"ח בתום תקופת הבדק, על פגם או אי התאמה ואולם, מעולם לא המציאה דו"ח כאמור. הנתבע הפנה לתקנה 216(3) לתקנות וטען כי מאחר שגם במצב בו פלוגתא בין הנתבע לצד ג' הכרוכה בנושא התובענה, שנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, קיים טעם המצדיק משלוח הודעת צד ג'.

דיון :

4.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים שוכנעתי, כי בשלב זה אין להיעתר לבקשה, אם כי סבורתני כי בנסיבות, אין ספק שהנטל העומד על הנתבע להוכיח הודעת צד ג' שהגיש הינו כבד ביותר(!). לפיכך, מובהר לנתבע כי אם בסופו של דבר, תידחה הודעת צד ג' שהגיש, יחויב הנתבע בהוצאות משמעותיות כלפי צד ג'.

ההלכה היא כי סעד של סילוק על הסף בהעדר עילה, יינתן רק במקרים קיצוניים וחריגים בהם גם אם יוכחו כל רכיבי התביעה, לא ניתן יהיה להיעתר לסעד הנתבע:

"בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף רק במקרים שבהם יהיה ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן. כלל הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. מושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, אלא אם כן ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל" (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית, עמ' 71).

5.         לא מצאתי כל הסכמה חוזית בין הנתבע לצד ג' ולפיכך, צודקת צד ג' בטענתה כי מן ההסכמים לא קיימת חובה חוזית של צד ג' כלפי הנתבע. ודוק, לא נעלמו מעיני העובדה שבהסכם בין הנתבע לתובעים צוינה צד ג' כמפקחת. יחד עם זאת, צודקת צד ג' בטענתה כי החוזה שנכרת בין התובעים לנתבע אינו יכול להטיל עליה חבות חוזית, כל עוד חבות כזו לא נקשרה עימה.

ההסכם שנכרת בין צד ג' לתובעים הינו חוזה לביצוע עבודות עיצוב פנים, כשבסיפא ל"הואיל השני" נקבע במפורש, כי התכניות הינן לעיצוב פנים בלבד וכי המזמין ילווה בפיקוח ע"י מהנדס. אמנם בפירוט הפעולות להן התחייבה צד ג' באותו הסכם מופיע בסעיף ח' - "פיקוח על עבודות הקבלן ועל מפרטי עיצוב פנים", אולם גם אם יוכח שהמדובר בפיקוח החל גם על העבודות נשוא הליקויים (ולא רק בכל הקשור לעבודות הקשורות לעיצוב פנים), הרי המדובר בהתחייבות חוזית כלפי התובעים בלבד ולא כלפי הנתבע. התובעים בחרו שלא לתבוע את צד ג' ולא טענו כלפיה להפרה חוזית של ההתקשרות עימם.

לאור האמור, לכאורה, בהתייחס להסכמים שהוצגו,אכן אין עילה חוזית למשלוח הודעת צד ג' כנגד צד ג' (וזאת גם אם למרות אופיו של ההסכם בין התובעים לצד ג' יוכח כי התייחס גם לפיקוח הנטען). חובת הפיקוח החוזית אם וככל שהייתה, היא רק כלפי התובעים ולא כלפי הנתבע.

6.         יחד עם זאת, ככל שהנתבע יצליח להוכיח כי למרות נוסח ההסכם בין צד ג' לתובעים, הוטלו על צד ג' (ע"י התובעים) גם עבודות פיקוח, תוכל צד ג' להימצא אחראית בנזיקין, לחלק מן הליקויים ובמובן זה, אכן קמה עילה למשלוח הודעת צד ג'.

ראה בעניין זה בספרו של זמיר "חוק חוזה קבלנות, תשל"ד - 1974" (ירושלים, תשנ"ה - 1994, עמ' 464-465):

"היקף התפקידים והסמכויות של המפקח נקבע לפי החוזה שבינו לבין המזמין ולפי החוזה שבין המזמין לקבלן (הקבלן אינו כפוף להוראות המפקח אלא במידה שהסכים לכך בחוזה, או בעניינים שבהם הוא כפוף להוראות המזמין, והאחרון ייפה את כוחו של המפקח לייצגו).